פס"ד כב' השופט עמית פרייז, בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא

תמצית המקרה:

הדיון נסב על נושא ירידת ערך. שמאי הביטוח קבע ירידת ערך בסך 2.5% המתבססת על חוברת ירידת ערך של ועדת ששון, המביעה ירידת ערך טכנית והשמאי עידן ויקטור קבע ירידת ערך בסך 9% המתייחסת לירידת ערך מסחרית. השופט פסק לשלם את מלוא ירידת הערך המסחרית שקבע השמאי עידן.

"פסק דין

משהעד עידן נמצא על ידי כמהימן, אין מקום לבטל את חוות דעתו כפי דעת נציג הנתבעת, יש מקום להכרעה עניינית בינה לבין חוות דעת השמאי של הנתבעת, מר אלדד קושמירק. לעניין זה ייאמר כי שני העדים עוררו רושם מקצועי, המדובר בעדים שביצעו את בדיקת הרכב אף לאחר תיקונו, וביססו הערכותיהם כל אחד על פי המפתח בו הוא נותן אמון מקצועי, כאשר ביחס למר קושמירק מדובר במפתח של כללי ועדת ששון.

אכן, לא אחת כאשר עסקינן בשתי אסכולות בתחום מקצועי, יש מקום להעדיף את האסכולה המקובלת ולא את אסכולת המיעוט.

אולם, אין באלה בכדי להביא את בית המשפט לקביעה בכל מקרה ומקרה על פי האסכולה המקובלת. ייתכן כי בית המשפט ישתכנע כי במקרה ספציפי שבפניו דווקא המומחה ששייך לאסכולה הפחות מקובלת הגיע למסקנה ההגיונית יותר. יש לזכור כי בסופו של יום, מומחה נועד לתת כלים לבית המשפט בהכרעתו, ואין שיקול דעתו מהווה תחליף לשיקול דעתו של בית המשפט. קל וחומר כאשר בפני בית המשפט שני מומחים ששניהם ככלל עשו רושם מהימן ומקצועי.

על רקע כל האמור סברתי כי במקרה שבפני דווקא חוות דעתו של מר עידן, בדבר ירידת ערך בסך של 9 אחוזים, היא ההגיונית יותר. זאת על אף התבססותו על מפתח שאינו תואם את המפתח המקובל שבכללי ועדת ששון, שעל פיו ניתנה הערכה של 2.5 אחוזים.

שכן כשמדובר בירידת ערך, הרי שיש מקום לבחון את ירידת הערך בעיניו של הקונה הממוצע שלו, ולא בעיני השמאי הממוצע.

בעניננו, מדובר ברכב שלאחר כעשרה ימים מעלייתו על הכביש, בהם נסע רק מעט יותר מ- 300 קילומטרים, עבר תאונה שהצריכה תיקונו בעלות של כ- 17,000 ₪ (נתונים מספריים שהובאו בחוות דעתו של מר עידן ולא נסתרו מהותית בחוות הדעת הנגדית של מר קושמירק).

אף אם הרכב תוקן באופן שכמעט לא ניתן להבחין שעבר תאונה (כדברי מר קושמירק), הרי שעצם מודעותו של הקונה הממוצע להתרחשות התאונה (שתתגבש במהלך התקין של המו"מ למכירת הרכב), בשלב כה מוקדם של חייו של הרכב, היא זו שמעמידה באופן הגיוני ביותר את קביעתו של מר עידן בדבר ירידת ערך של 9 אחוזים. איני יכול להעלות על הדעת מקרה שבו קונה אפשרי של הרכב יבטא את עצם קרות התאונה בשלב כה מוקדם בהצעת מחיר תואמת את הערכת מר קושמירק.

לא אחטא לאמת אם אומר שאף יהיו קונים פוטנציאלים אשר יעריכו בנסיבות אלה את ירידת הערך באופן גבוה יותר מהערכת מר עידן, בהציעם הצעות מחיר.

לא זו אף זו, גם בחוות הדעת עליה הסתמכה הנתבעת, המחלוקת עם התובע התבטאה בשיעור ירידת הערך, ולא מעבר לכך – סכום הנזק הסופי היה על בסיס שקלול שיעור ירידת הערך (כזכור, 2.5 אחוזים) עם המחיר של הרכב ערב התאונה.

נוכח מסקנותיי לעיל, יש מקום לקבל את התביעה במלואה. אעיר, כי באשר להפרשים בשכר טרחת השמאי, הרי שמלבד ההנמקה העקרונית שצויינה בתחילת דבריי, הרי שלאור קבלת חוות דעתו על ידי, בוודאי שיש מקום להכרה במלוא שכר טרחתו". .( ההדגשה אינה במקור ו.ע)

סוף ציטוט.